בדיקות הצפה מבצעים לאחר סיום עבודות איטום בגגות , מקלחות , חדרים רטובים , מרפסות , קירות , חלונות, תפרי התפשטות ועוד. האזור היחידי בו אין מתבצעות בדיקות הצפה (או המטרה) הנו באיטום תת קרקעי של מרתפים וקומות תת קרקעיות.

לקוחות נוהגים להשמיט צעד הכרחי זה מטעמי חפזון וחסכון.

בבדיקת הצפה הקבלן לבחון לא רק את איכות העבודה אלא גם את איכות עובדיו בזמן-אמת. קבלן איטום יעדכן את עובדיו מראש בדבר עריכת בדיקת הצפה לאחר סיום העבודה יכול להיות ובטוח כי עבודתם תעשה יותר יסודית וקפדנית מהחשש מכשלון הבדיקה.

כמובן שהלקוח יצא המרוויח העיקרי אך למעשה כל הצדדים יצאו מרווחים משום שעבודת האיטום תעשה על הצד הטוב ביותר ולא יתרחשו מקרי כשל "פתאומיים" בתקופה מאוחרת יותר בעתיד אשר יגרמו לנזק רב יותר עקב הצורך בפרוק תשתיות שונות במבנה אשר כרוכות בהוצאה כספית מיותרת ועוגמת נפש לכל המעורבים.

בדיקת הצפה לאחר איטום גגות

בדיקת הצפה ניתנת לבצוע בגגות או בגגונים שנאטמו באמצעות יריעות ביטומניות , זפת חם, חמרי אטימה ביטומנים משחתיים , יריעות PVC, פוליאוריטן ועוד.

אין לבצע בדיקות הצפה על גבי גגות עם חומרי איטום אקרילים כגון פוליגג , אקרילפז וכדומה משום שאלו אינם עמידים בתנאים אלו, ינמסו ויהרסו כתוצאה מההצפה!!!

בעבודות האיטום ותחילת פעולת ההצפה יש לאטום את פתחי המרזבים. יש להקפיד על כך שהסתימה תתבצע בתוך הצינור עצמו ע"י " בלון מתנפח " ולא בנקודת החיבור שבין שכבת האיטום למרזב משום שנקודה זו רגישה מאוד לחדירת רטיבות וחייבת להכלל בבדיקת ההצפה.

הנוהג של סתימת המרזב באמצעות ריתוך יריעה ביטומנית סמוך לפתחו – איננו יעיל משום שהוא מונע את בדיקת איכות החיבור בין שכבת האיטום למרזב. לפיכך, וכאמור לעיל – יש לבצע את הסתימה מעבר למקום זה , כלומר עמוק יותר בתוך המרזב.

מילוי המים בגג צריך להתבצע עד לגובה סביר כך שלא יעבור את גובה של שכבת האיטום בקירות שמסביב הגג. עליית מפלס המים מעל לגובה זה תגרום ברוב המקרים לכשלון בדיקת ההצפה משום שהרטיבות תעבור דרך הקירות אל מתחת לשכבת האיטום של הגג. כתוצאה מכך אף יגרם נזק למבנה עקב מים שיעברו את שכבת האיטום וגם לא ניתן יהיה להמשיך בבדיקת ההצפה אלא רק לאחר התיבשות כתמי הרטיבות.

במקרה ששטח הגג גדול ולא ניתן לבצע הצפה של כל השטח בבת אחת יש לחלק את הגג למספר שטחים ולהציף כל אחד מהם בנפרד. תיחום חלקי הגג יכול להתבצע בדרכים שונות כגון יציקת מחסום ממלט וחול, הלחמת יריעה ביטומנית וקיפולה כלפי מעלה- ועוד. לשיטת ההצפה בחלקים יתרון חשוב נוסף : במידה במקרה של גילוי כשל באיטום נוכל לדעת את מיקומו של הכשל בקלות רבה יותר מאשר במקרה של הצפת גג שלם. אך כמובן ששיטה זו מאריכה את משך הבדיקות וכרוכה בדרך כלל בעלויות נוספות. את בדיקת ההצפה יש לערוך למשך 72 שעות.

כאשר מבצעים איטום עם שתי שכבות של יריעות ביטומניות יהיה זה נבון מאוד לבצע בדיקת הצפה על גבי שכבת האיטום הראשונה- לפני בצוע השכבה השניה. בשיטה זו נדע לבטח כי השכבה הראשונה בוצעה כראוי. בנוסף יגרום הדבר לקבלן המבצע לעשות עבודה איכותית ביותר עם השכבה הראשונה כך שלא "יקצר הליכים" בעבודה על השכבה הראשונה בהנחה ש"השכבה השניה כבר תפתור את הבעיה"…..

בדיקת מקלחות וחדרים רטובים
בדיקה זו מתבצעת לאחר סיום עבודות האיטום ברצפה ולפני תחילת עבודות הריצוף.

יש למלא את כל שטח רצפת המקלחת במים עד לגובה רב ככל הניתן כך שכל אזור הרצפה יהיה מוצף במים. הבדיקה מתבצעת למשך 72 שעות .
נקודת הניקוז מתוכננת להיות גבוהה יותר מהרצפה (כלומר במיפלס הריצוף עצמו) לכן יש צורך לרוקן את המים לאחר הבדיקה באמצעות דליים או משאבה.

בדיקת המטרה על גבי חלונות

מטרת ההמטרה היא לגלות נקודות תרפה (נזילות או כתמי רטיבות) שמקורן בליקוי בחלונות עצמן או באיטום שבין המשקופים למבנה. במהלך בדיקה זו מתגלים לעיתים ליקויים נוספים באיטום הקירות או באדני החלונות.

בדיקת המטרה על גבי קירות חיצונים ותפרי התפשטות
בדיקות אלו מתבצעות לרוב במבנים חדשים, לאחר סיום איטום הקירות או לאחר סיום שלב החיפוי הסופי.

תפרי התפשטות אנכיים נבדקים גם הם באותו האופן כאשר מרכז הצינור מונח מעל התפר.

בבנינים טרומים בעלי מספר רב של תפרי התפשטות אנכיים ואופקיים מתבצעת הבדיקה במקביל. ואולם בבתים בהם קיימים תפרי התפשטות אנכיים בלבד עדיף לבדוק אותם תחילה ורק לאחר מכן לבדוק את שאר חלקי הקיר. בשיטה זו יקל עלינו לאתר את מקור חדירת הרטיבות משום שאחרת נחשוד תמיד בתפר כגורם לכשל בעוד שהכשל יכול לבוא ממקום אחר לגמרי בקיר עצמו.

תפריט